טקסטים "גלובליים" שניתנים לתרגום

גלוקליזציה מעשית של טקסט

עריכה מודרנית של תוכן תעשייתי – לדוגמה, עבור אתרי אינטרנט, מסמכים טכניים, עלוני פרסום, קטלוגים מסחריים או דו"חות שיווק – צריכה להביא בחשבון שני מאפיינים בלתי נמנעים:

– את הממד הגלובלי שלהם;
– את המידה שבה הם ניתנים לתרגום.

הטקסטים המודרניים של מה שלרוב יודע בתור תקשורת "מעשית" (לא כולל ספרות ושירה) חייבת לעבור גלובליזציה. ואכן התוכן והסגנון שלהם חייבים להפוך את כל הקודים של תקשורת לברורים (אופן הקריאה החדשה הוא רב-תרבותי על פי הגדרתו) וכל מבנה קוגניטיבי חייב להיכלל כטקסט (לדוגמה, יש להשתמש במטאפורות בזהירות).

ובאשר למידה שבה טקסטים ניתנים לתרגום, יש לזכור שהטקסטים חייבים להיכתב כדי לאפשר תרגום/עיבוד למספר שפות. וזאת למרות שידוע ברבים שתרגום יכול להעביר כל טקסט לשפת היעד (מומחים לתרגום קוראים ליכולת הזאת "פונקציה של אוניברסליות").

אומנם, מאמר סינתטי שהוא ברור ומתומצת, כלומר ללא ביטויים ארוכים יותר משלוש שורות, מאפשר תרגום קל והוא מובן באותה קלות כמו הטקסט המקורי. ומכיוון שאנחנו יודעים שטקסטים מעשיים תמיד יהיו מתורגמים, אפילו למספר שפות, יש להקפיד שהכתיבה המקורית של הטקסטים תובטח אפילו בעלות הנמוכה של שכתוב בעל בסיס מקצועי. חסכונות שנעשו בתרגומים והבהירות החד-משמעית של כל שפה שמשוקמת במידה רבה, נותנים גמול על מאמצי כתיבה רציונליים ועל הטיפול האפשרי בעזרת שכתוב.